עמוד הבית / מאמרים מקצועיים / טכנולוגיות דיגיטליות בתחום השתלות השיניים – המלצות הקונצנזוס של האקדמיה האירופית לאוסיאואינטגרציה

טכנולוגיות דיגיטליות בתחום השתלות השיניים – המלצות הקונצנזוס של האקדמיה האירופית לאוסיאואינטגרציה

בשנים האחרונות צברו הטכנולוגיות הדיגיטליות חשיבות הולכת וגוברת בכל תחומי רפואת השיניים, וביניהם גם תחום השתלות השיניים. הטכנולוגיות החדישות מאפשרות לסקור בצורה טובה יותר את נתוני המטופל, לעבדם ולבצע את ההשתלה והשיקום בצורה בטוחה, מדויקת ומותאמת יותר. הכנת החלקים השיקומיים בכלים דיגיטליים, כגון הדפסת תלת-ממד וחריטה ממוחשבת, מאפשרת שליטה טובה יותר של הרופא על צורת השיקום הסופי, בדיוק מקסימלי, ולעתים קרובות תוך קיצור משמעותי של שהות העבודה במעבדה, עד כדי ביטול הצורך בה לחלוטין. בנוסף, השימוש בטכנולוגיות הדמיה תלת-ממדיות ממוחשבות מאפשר חיזוי מדויק יותר של תוצאות הטיפול, ובכך מסייע הן לרופא והן למטופל להגיע לתכנית הטיפול המיטבית – מבחינה רפואית וכלכלית כאחד.

שלוש קבוצות של חוקרים קיבלו את המשימה לסקור ולהעריך את הידע הקיים בספרות בשלושה תחומים עיקריים של רפואת השיניים הדיגיטלית: אמצעי הדמיה חדישים להערכת תוצאות ההשתלה; שיקום נתמך שתלים המיוצר בשיטת CAD/CAM; ותכנון השתלות וכירורגיה מונחית-מחשב. ממצאי שלוש קבוצות החוקרים פורסמו בכנס הקונצנזוס הרביעי של האקדמיה האירופית לאוסיאואינטגרציה, שהתקיים בשוויץ בחודש פברואר 2015. לפניכם תקציר המלצותיהם.

תכנון השתלות וכירורגיה מונחית מחשב

ההתוויות לכירורגיה מונחית מחשב יכולות לכלול את הצורך בגישה זעיר-פולשנית או נטולת-מתלה (flapless), אופטימיזציה של תכנון ומיקום השתלים והצורך בשיקום מיידי. קיים תיעוד מועט בספרות להשתלות תוך שימוש באמצעי ניווט דינאמיים, ולפיכך עיקר ההמלצות תתמקדנה באמצעי הכוונה סטטיים – סדים כירורגיים. החלק המורכב ביותר בתהליך הטיפול הוא העברת התכנון הממוחשב אל השדה הכירורגי, וככל שהטכנולוגיה מתפתחת – גוברת מידת הדיוק של הסדים המודפסים. הקטנת מספר השלבים הנחוצים בין הערכת המטופל לביצוע הטיפול הנה קריטית להרחבת השימוש בשיטה זו, והדבר יתאפשר באמצעות שילוב בין סריקה אופטית של חלל הפה לבין שחזור תלת-ממדי של הדמיות ה-CBCT.

השתלה באמצעות סד כירורגי ממוחשב תהיה מדויקת ביותר כאשר הסד נתמך על שיניים או על-גבי שתלים זמניים. החוקרים לא מצאו הבדל משמעותי בין דיוק ההשתלות המונחות ומידת הסטייה בין הלסת העליונה והתחתונה. השימוש בסדים מוביל לדיוק רב יותר באוסטיאוטומיה ומיקום השתלים, מאשר בהשתלות ביד חופשית. החוקרים אינם ממליצים להסתמך על ה-CBCT לבדו בתכנון הסד נתמך השיניים – יש צורך במטבע של השיניים הקיימות או סריקתן האופטית, שבשילוב עם השחזור התלת-ממדי של ה-CT יספקו תמונה מדויקת יותר של פה המטופל.

השימוש בשיטות CAD/CAM לעומת שיטות ייצור מסורתיות של שיקום על-גבי שתלים

קיימת ספרות מועטה בלבד העוסקת בהישרדות של חלקים שיקומיים שיוצרו בשיטות דיגיטליות. במעט המחקרים הקיימים נוהל מעקב באורך של 1-5 שנים בלבד, ונרשמה שרידות של 95-100% מן השחזורים. על כל פנים, מיעוט הספרות בנושא אינו מאפשר קביעת המלצות קליניות חד-משמעיות. מחקרים קצרי-טווח בתחום מציגים תוצאות מבטיחות. אמנם חלק מן השחזורים שיוצרו בשיטות ממוחשבות סבלו משברים באבטמנט, בשלד המתכת או מקילוף החרסינה, אך יש לזכור שגם שחזורים המיוצרים במעבדות סובלים לעתים מסיבוכים דומים. על כל פנים, החוקרים נוטים להמליץ על שימוש בשיטות הדיגיטליות כאשר הדבר משפר ומייעל את התהליכים המרפאתיים – החל מרישום ואגירת המידע הקליני ועד להפחתת משך העבודה ועלויותיה.

טכנולוגיות הדמיה דיגיטליות חדישות להערכת תוצאות השיקום על-גבי שתלים

טכנולוגיות ההדמיה הדיגיטליות, בשילוב עם תוכנות ייעודיות, מאפשרות מעקב אובייקטיבי ומתוקנן אחר מצב העצם סביב השתל, צורת וצבע הרירית, המיקום התלת-ממדי של השתל, קונטור וצבע השחזור ומידת ההתאמה הפרותטית. יחד עם זאת, אין הצדקה קלינית להדמיית CT חוזרת לאחר ההשתלה בהיעדר התוויה מיוחדת לכך, כגון מחקר שהמטופל הסכים להשתתף בו, או לחלופין אבחנה של זיהומים או נזק עצבי אפשרי. שיטות דימות נוספות, כגון MRI ואולטרסאונד, עשויות לשמש להדמיה של הרקמות הרכות סביב השתל, ברם אמצעים אלה נדירים ואינם מצויים בשימוש מרפאתי שוטף, ולא סביר שיהפכו לחלק מן הפרקטיקה הקלינית במרפאת השיניים בעתיד הנראה לעין.

סריקה אופטית תלת-ממדית עשויה לשמש תחליף לכל אלה. בין היתר, אמצעי הדמיה זה יכול להצביע על שינויים במבנה וצבע הרקמה הרכה סביב השתל, ושילוב בינו לבין הדמיית ה-CT שבוצעה טרם ההשתלה אף יכול לסייע לשחזור ממוחשב של מיקום השתל המדויק, יחסית למבנים האנטומיים שסביבו. ניתן אף להשתמש בסורקים אופטיים למדידת ההתאמה בין החלקים השיקומיים לשתל.

סיכום

בסיכומו של דבר, ככל שתוכנות ההדמיה והתכנון השונות תאפשרנה החלפת מידע יעילה יותר ביניהן, כך תעלה גם מידת הדיוק ותכיפות השימוש בשיטות הדיגיטליות השונות. החוקרים מסכמים כי על האוניברסיטאות והמרכזים ללימודי המשך להעמיד לרשות רופאי השיניים אמצעי הדרכה בשימוש בטכנולוגיות הדיגיטליות החדשות בתחום.

(נערך ע”י ד”ר ולדי דבוייריס, DMD, עבור העמותה הישראלית להשתלות דנטליות)

ביבליוגרפיה

  1. Hämmerle, C.H.F. et al (2015) The 4th EAO consensus conference 2015: group 2, Clinical Oral Implants Research 26 (Suppl. 11) 97–101
  2. Benic, G.I., Elmasry, M. & Hämmerle, C.H.F. (2015) Novel digital imaging methods to assess the outcome of implant therapy: a narrative review. Clinical Oral Implants Research 26 (Suppl. 11): 86–96.
  3. Harris, D., Horner, K., Grondahl, K., Jacobs, R., Helmrot, E., Benic, G.I., Bornstein, M.M., Dawood, A. & Quirynen, M. (2012) E.A.O. Guidelines for the use of diagnostic imaging in implant dentistry 2011. A consensus workshop organized by the European association for osseointegration at the medical university of Warsaw. Clinical Oral Implants Research 23: 1243–1253.
  4. Patzelt, S.B.M. & Kohal, R.J. (2015) CAD/CAM–fabricated implant-supported restorations: a systematic review. Clinical Oral Implants Research 26 (Suppl. 11): 77–85.
  5. Vercruyssen, M., Laleman, I., Jacobs, R. & Quirynen, M. (2015) Computer-supported implant planning and guided surgery: a narrative review. Clinical Oral Implants Research 26 (Suppl. 11):

אודות ולדי דבוייריס

בדוק גם את:

שיקום קבוע על שתלים – מוברג או מודבק?

שיקום קבוע על-גבי שתלים מהווה זה מכבר אופציה שיקומית סטנדרטית ברפואת השיניים, אותה ניתן להציע …