עמוד הבית / מאמרים מקצועיים / תביעות רשלנות רפואית ברפואת שיניים – כיצד תתגונן?

תביעות רשלנות רפואית ברפואת שיניים – כיצד תתגונן?

עדכון מדעי תקופתי לחברי העמותה להשתלות, מאת ד”ר ולדי דבוייריס*

 

בדומה לעיסוק ברפואת שיניים, גם העיסוק במשפטים צובר פופולריות גוברת בעולם לאורך העשורים האחרונים. לשם השוואה, בארצות הברית פועלים כיום 1,3 מיליון עורכי-דין (1 לכל 250 נפשות), בעוד שבישראל האומדן האחרון הוא של עורך-דין אחד לכל 150 נפש.[i] כתוצאה ישירה, עולה גם מספר עורכי-הדין הבוחרים לעסוק ברשלנות רפואית, ובתוכה, רפואת השיניים היא אחד התחומים בעלי אחוז התביעות הגבוה ביותר.[ii]

במקור, עלה הצורך בהגנה משפטית על מטופלים כנגד רשלנות רפואית כאמצעי לשמירה על מקצועיות הרופאה ומניעת הזנחה, אך עם התחרות הרבה הקיימת גם בענף זה, הולכת וגוברת תופעת עורכי-הדין האופורטוניסטים, הפונים למטופלים שאפילו לא חשבו לתבוע ומזמינים אותם לנצל את ההזדמנות.

חוקרים ברחבי העולם מונים סיבות מגוונות לעלייה ההדרגתית במספר התביעות כנגד רשלנות רפואית בכלל, וברפואת השיניים בפרט – ביניהן זמינות גבוהה יותר של הידע הרפואי למטופלים (בכל אמצעי התקשורת, ובעיקר באינטרנט), ולרופאים – דבר הגורם להם לעתים לנסות הליכים רפואיים חדשים לאחר שעברו הכשרה אונליין וללא הסמכה מעשית כלשהי.[iii] בנוסף נראה שרופאי השיניים נוטים לשמור את המטופלים שלהם אצלם, ולא להפנות למומחים, גם במקרים מורכבים.[iv] כתוצאה מכך, נראה שאחוז התביעות כנגד רופאי שיניים הולך ועולה בהדרגה, במקביל לירידה קלה באחוזי התביעות במקצועות הרפואה האחרים.

כיצד יוכל רופא השיניים להגן על עצמו מפני תביעת רשלנות רפואית?

  1. הסכמה מדעת – מרבית רופאי השיניים מודעים לחובה לקבל את הסכמת המטופל לכל הליך רפואי המבוצע בו, אך בד בבד אינם מעוניינים להעמיס על המטופל מידע עודף, מתוך הנחה (שגויה) שאם המטופל מעוניין במידע נוסף, הוא ישאל שאלות. יחד עם זאת, לא כל המטופלים חשים בנוח לשאול שאלות או אף לדון בתכנית הטיפול כולה, ובדיעבד, אם וכאשר ירצו לתבוע, נושא חוסר ההסכמה מדעת יעלה כאחד מסעיפי התביעה. לכן, על מנת שהסכמתו של המטופל תיחשב כהסכמה מדעת, עליו לקבל מידע מלא אודות הטיפול המוצע, יתרונותיו והשלכותיו, הסיכון הכרוך בו, טיפולים חלופיים אפשריים, הפרוגנוזה, והעלויות בהן כרוך הטיפול.
  2. רישום רפואי הולם – על הרופא להקפיד על רישום רפואי מדויק ומלא של כל ההליכים שהוא מבצע, בנוסף לתיעוד הסכמת המטופל והבנתו את הטיפול. רישום רפואי הלוקה בחסר עשוי להעביר את חובת ההוכחה מן המטופל (התובע) אל הרופא (הנתבע), ובהיעדר תיעוד יהיה לרופא קשה מאוד להתגונן ולהוכיח את צדקתו.
  3. יצירת יחסי אמון בין הרופא למטופל – המטופלים, מטבע הדברים, מעוניינים להיות אלה המקבלים את ההחלטות בנוגע לבריאותם. לכן, על הרופא לשתף את המטופל ככל שניתן בתהליך תכנון הטיפול, בהתלבטויות הקליניות ואף בבחירת תכנית הטיפול הנכונה. בעשותו כן, הרופא יתרום להסכמה מדעת של המטופל, אך גם ליצירת יחסי האמון, ושיפור תדמיתו בעיני המטופלים. למעשה, מטופלים נוטים לתבוע פחות רופאים שהם מכירים וסומכים עליהם, וגם אם יתגלעו מחלוקות בהמשך – יהא זה קל יותר לפתור אותן בין ארבע קירות המרפאה.
  4. תיאום ציפיות אובייקטיבי – בשיחות עם המטופל בטרם ובמהלך הטיפול, ראוי לרופא השיניים ולצוות המרפאה להימנע מאמירות “שיווקיות” וסובייקטיביות, שיש הסוברים כי נועדו להרגיע את המטופל. יש להימנע מאמירות בנוסח “טיפול השורש הוא שום דבר!”, “לא תחוש כאב כלל!” או “השיניים שלך יהיו מושלמות אחרי הטיפול”, שכן המטופל עשוי להבין אותן כלשונן, ומכאן הדרך לאכזבה – ולתביעה – קצרה מאוד.

* הכותב אינו משפטן ואין לראות בכתוב ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, אלא תזכורת הפונה לשכל הישר של רופאי השיניים בישראל.

[i] אתר האינטרנט של לשכת עורכי הדין בישראל

[ii] Nalliah RP, Trends in US malpractice payments in dentistry compared to other health professions – dentistry payments increase, others fall, BDJ, 2017, 222(1), 36-40

[iii] Hughes R G, Hunt S S, Luft H S. Effects of surgeon volume and hospital volume on quality of care in hospitals. Med Care 1987; 25: 489–503

 

[iv] Nalliah R P. Do Dentists make poor leaders? Br Dent J 2016; 220: 389–391

אודות ולדי דבוייריס

בדוק גם את:

שיקום קבוע על שתלים – מוברג או מודבק?

שיקום קבוע על-גבי שתלים מהווה זה מכבר אופציה שיקומית סטנדרטית ברפואת השיניים, אותה ניתן להציע …